Emet we-Emuna

Emet we-Emuna ( Hebrew בִּרְכַּת גְּאוּלָּה / בִּרְכַּת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה; Blessing on truth and faith / blessing on salvation) is a blessing that immediately follows the scheme ( Hebrew ברכות קריאת שמע) takes place during the Maariw .

description

Emet we-Emuna is the parallel prayer to Emet we-Jaziw , which is recited immediately according to the scheme during the Shacharit . But in contrast to Emet ve-Jaziw, which speaks of the salvation in the past of the Jewish ancestors, Emet ve-Emuna connects the future salvation of the Jews. His lecture also fulfills the obligation to commemorate the departure from Egypt in the evening. Emet we-Emuna describes the Jews as a chosen people who are defined by their relationship to God and different from other peoples.

Text and translation

אֱמֶת וֶאֱמוּנָה כָּל זאת וְקַיָּם עָלֵינוּ. כִּי הוּא יי אֱלהֵינוּ נוסח אשכנז: וְאֵין זוּלָתוֹ. וַאֲנַחְנוּ יִשרָאֵל עַמּוֹ נוסח עדות המזרח:, אמת מלכנו ואפס זולתו: הַפּוֹדֵנוּ מִיַּד מְלָכִים. נוסח אשכנז: מַלְכֵּנוּ הַגּוֹאֲלֵנוּ מִכַּף כָּל הֶעָרִיצִים. הָאֵל הַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ. נוסח עדות המזרח: הַמְשַׁלֵּם כל השאר: וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ: הָעוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת עַד אֵין חֵקֶר. נוסח עדות המזרח: נִסִּים וְנִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר. הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים. וְלא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ: הַמַּדְרִיכֵנוּ עַל בָּמוֹת אוֹיְבֵינוּ. וַיָּרֶם קַרְנֵנוּ עַל כָּל שׂוֹנְאֵינוּ:

נוסח עדות המזרח: הָאֵל הָעוֹשֶׂה לָנוּ נְקָמָה בְפַרְעֹה, בְּאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּאַדְמַת בְּנֵי חַם. כל השאר: הָעוֹשֶׂה לָּנוּ נִסִּים וּנְקָמָה בְּפַרְעה. אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּאַדְמַת בְּנֵי חָם. הַמַּכֶּה בְעֶבְרָתוֹ כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם. וַיּוֹצֵא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם לְחֵרוּת עוֹלָם: הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם סוּף. נוסח עדות המזרח: וְאֶת כל השאר: אֶת רוֹדְפֵיהֶם וְאֶת שׂוֹנְאֵיהֶם בִּתְהוֹמוֹת טִבַּע.

נוסח עדות המזרח: רָאוּ בָנִים אֶת גְּבוּרָתוֹ, כל השאר: וְרָאוּ בָנָיו גְּבוּרָתוֹ. שִׁבְּחוּ וְהוֹדוּ לִשְׁמוֹ: וּמַלְכוּתוֹ, בְּרָצון קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם. משֶׁה וּבְנֵי יִשרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשמְחָה רַבָּה.

וְאָמְרוּ כֻלָּם:

מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. (שמות טו, יא).

? בּוֹקֵעַ יָם לִפְנֵי משֶׁה. זֶה אֵלִי עָנוּ. וְאָמְרוּ:

מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. (שמות טו, יא). וְנֶאֱמַר. כִּי פָדָה יְהוָה אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ. (ירמיהו לא, י): בָּרוּךְ אַתָּה יי. גָּאַל יִשְׂרָאֵל:

“All of this is truth and ground of trust, and it is unshakable for us, that He, God, is our God and nothing but Him and we Israel are his people who made us free from the hand of kings, our King who redeems us from the Grasp all the power kicks, the God, who takes satisfaction for us in our oppressors, pays retribution to all enemies of our soul, practices unfathomable great things and miracles without number, he gives our soul support in life and does not let our feet waver, which gives us up leads the heights of our enemies and lifted our horns over all our haters, who works wonders for us and vengeance on Pharaoh, signs and acts of conviction in the land of the sons of Cham; who defeated all the firstborns of Mizrajim with his anger spreading out, because he led his people Yisrael from among them to eternal freedom, who led his sons through the rift sea, lowered their persecutors and their haters in floods. His sons saw his omnipotence, praised and worshiped his name and willingly took over his rule. With infinite joy, Moshe and Yisrael’s sons joined you in the song and they all said: Who is like you among the gods, God! Who, like you, makes one in holiness! Dreaded in songs of deeds, wonderful performers! Your masters saw your sons when you split the sea in front of Moshe, This is my God! they agreed and said: God will reign for all eternity! and it is said: For God made Jacob free and redeemed him from him who was stronger for him - blessed be you, God, who redeemed Israel. "

Individual evidence

1. ^ Paul H. Vishny: The Siddur companion . P. 702
2. ^ The Complete Artscroll Siddur . P. 261
3. ↑ Steven bayme: Understanding Jewish History: Texts and Commentaries . P. 363
4. ↑ Siddûr tefillôt Yiśrāʾēl , trans. u. ext. by Samson Raphael Hirsch . 3. Edition. Kauffmann, Frankfurt a. M. 1921, pp. 263-265